אחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בדיני נזיקין בשעת חירום, מתעוררת כאשר אדם נחבל כתוצאה מריצה למרחב מוגן, או לוקה בחרדה חריפה עקב אזעקה, בזמן שהוא שוהה במקום עבודתו. המצב הפיזי והנפשי של הנפגע דורש מענה, אך מבחינה משפטית ניצבת בפניו צומת דרכים: האם מדובר בתאונת עבודה (כי האירוע התרחש בזמן ובמקום העבודה) או בפגיעת איבה (כי הגורם הוא מלחמתי)?

התשובה המשפטית היא שהאירוע עונה על שתי ההגדרות במקביל, אולם החוק הישראלי אוסר על "כפל פיצוי". הנפגע אינו יכול לקבל קצבאות משני המסלולים בגין אותו אירוע, ועליו לבחור במסלול המשתלם והנכון ביותר עבורו מול המוסד לביטוח לאומי. החלטה זו היא קריטית ועשויה להיות שווה מאות אלפי שקלים לאורך חייו של הנפגע.

במסלול של נפגעי עבודה, גובה הפיצוי (דמי הפגיעה וקצבת הנכות) נגזר ישירות משכרו של הנפגע ערב הפציעה. מסלול זה עשוי להיות כדאי יותר לבעלי הכנסה גבוהה במיוחד. מנגד, במסלול של נפגעי פעולות איבה, הפיצוי משולם לפי תעריפים קבועים וזהים לכלל האוכלוסייה בהתאם לאחוזי הנכות, ללא קשר לגובה השכר הקודם. יתרה מכך, מסלול איבה מעניק "מטריית הטבות" ייחודית ורחבה מול משרד הביטחון, הכוללת זכאויות לשיקום, מימון לימודים, הטבות רכב ורפואה משלימה, שלעיתים עולות בערכן הכלכלי על ההפרש בקצבאות.

בחירת המסלול השגוי עלולה להיות בלתי הפיכה. לכן, טרם הגשת טפסי התביעה לביטוח הלאומי, קיימת חשיבות מכרעת לקבלת ייעוץ משפטי פרטני. עורך דין מומחה יידע לבצע את התחשיבים האקטואריים ולהתאים את האסטרטגיה המשפטית למצבו הרפואי, לגילו ולשכרו של כל נפגע.

הפוסט אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני על ידי עורכי דין.