אחת הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר בדיני נזיקין בשעת חירום, מתעוררת כאשר אדם נחבל כתוצאה מריצה למרחב מוגן, ובשל כך נפגע מרכב שחלף ברחוב. הנטייה הטבעית היא לומר שמדובר בתאונת דרכים, שכן הוא נפגע מרכב נוסע, אך נטייה זו עלולה להיות שגויה ואף לגרום לנזקים משמעותיים לפועל על פיה.

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא חוק שמקל עם הנפגע, ואינו מחייב להוכיח את אשמת הנהג שפגע בו, ואף אינו מתחשב ברשלנות אפשרית של הנפגע. החוק הוא ייחודי בכך שיש בו סעיף של "ייחוד עילה", היינו אם מדובר הולך רגל נפגע מרכב, הרי שהנפגע אינו יכול להחליט שהוא מעדיף תביעות מטיבות אחרות (ולמשל אם נפגע מרכב, סובל לאחר מכן גם מרשלנות רפואית בטיפול, הוא לא יכול לתבוע את בית החולים גם אם הפיצוי שהיה מקבל היה גבוה יותר).

עם זאת, במקרה של פעולת איבה הדברים שונים: אם מדובר באירוע של פעולות איבה (למשל אדם השומע אזעקה, ורץ למרחב מוגן ונפגע בדרך בתאונת דרכים), הוא מוחרג מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. במקרה כזה, אם הנפגע יתבע את חברת הביטוח שביטחה את הרכב, ייתכן שבמהלך ההליך המשפטי הממושך, יתברר שזו הייתה פגיעה כתוצאה מפעולת איבה, ותביעתו תידחה. או אז אם יפנה לרשות לנפגעי פעולות איבה, ייתכן שלאור חלוף הזמן תביעתו תיפגע. לעומת זאת, אם הוא יפנה לרשות לנפגעי פעולות איבה, הרי שלאחר זמן ייתכן ויתברר שהקשר הסיבתי בין הפגיעה מהרכב לבין פעולת האיבה הוא לא מבוסס דיו.

במקרה ונפגעתם מרכב, וקיים סיכוי כלשהו שהאירוע היה קשור לפעולת איבה כגון לאזעקה שהתרחשה באותו זמן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי. במקרים שונים אף מומלץ יהא להגיש תביעה לרשות לנפגעי פעולות איבה, למרות שסיכוייה אינם משופרים, ולו על מנת שזו תקבע שכלל לא מדובר בפעולת איבה. במקרה כזה, אמנם התביעה לקבלת תשלום מהרשות נדחתה, אך זכיתם בקביעה שתשתיק, ברוב המקרים, את חברת הביטוח של הרכב, מלטעון טענות סרק.

הפוסט אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני על ידי עורכי דין.