לידת ילד בריא ("היריון בעוולה") כתביעת נזיקין

תביעת נזיקין. לעיתים, גם לידת ילד בריא אינה רצויה להוריו או לאחד מהם. כך, למשל, במקרה שהם קיימו יחסי מין בלתי מחייבים ולפחות אחד מהם אינו מעוניין בקשר מתמשך (גם אם דרך ילדים משותפים), וכך במקרים בהם הם לוקים במחלה גנטית ואינם רוצים לקחת סיכונים.

לידת ילד בריא ("היריון בעוולה") – לפעמים משמעת גם כתביעת נזיקין

תביעת נזיקין. גם סיבות אישיות אחרות יכולות להביא לחוסר רצון לילדים. בכלל, או באותו זמן. בפרט. למשל, כאשר בני הזוג אינם רוצים ילדים, או לא רוצים עוד ילדים כי די להם בילדים שכבר נולדו להם. בין אם בשל גיל ההורים. ובין אם בשל חוסר יכולת כלכלית לפרנס עוד ילדים.

,ייתכן גם שבני הזוג אינם רוצים ילדים באותו שלב. כגון בשל רצון לקדם קריירה. לימודים. מילגה. או עבודה יוקרתיים שזכו בהם. ואשר ירדו לטמיון אם יוולד ילד באותו זמן.

מצבים אלה מביאים בני זוג לשימוש באמצעי מניעה:

חלק מאמצעי המניעה הם אף אמורים להביא לתוצאה ברורה. כגון קשירת חצוצרות או צינור זרע. חלק מהם הם פחות החלטיות. כגון שימוש בהתקן תוך רחמי, גלולות או קונדום.

הטענות של בני הזוג, בדרך כלל, הם כנגד יצרני אמצעי המניעה. אך לעיתים מדובר רק ברצון של אחד מבני הזוג להימנע מילדים: ייתכן ובני הזוג מסוכסכים, אך אחד מהם סבור שאם ייוולד ילד, אזי בן הזוג השני יצטרך לחדש את הקשר הזוגי. בהקשר זה אף יש לכלול "גניבת זרע", כאשר אחד מבני הזוג מטעה את השני וגורם להיריון שאינו רצוי לו או לה.

מה קורה כאשר נולד ילד לא רצוי? נושא זה מעורר דילמות אתיות לא פשוטות:

האם מן הראוי לעודד הורים לטעון שילד בריא אינו רצוי? האם מן הראוי להטיל אות זה על הילד? לעומת זאת, ילדים הם לא תמיד שמחה, והיריון יכול להביא לתוצאות חמורות לבני הזוג או לאחד מהם, שלא ברצונם. יש להביא בחשבון גם את הצד של נותן השירות: הרופא שביצע את קשירת החצוצרות (בתשלום), לא טען אז שאין מקום להגביל את הילודה, ויצרן הקונדום הפגום, מתפרנס היטב דווקא ממניעת ילודה ומכירת קונדומים; היעלה על הדעת שכאשר השירות או המוצר נכשל, הם לפתע יטענו שלידת ילד בריא אינו נזק?

עניין זה לא הגיע לבית המשפט העליון, ובבתי משפט השלום והמחוזי, נחלקו הדעות. חלק מהשופטים נתנו משקל רב יותר לכך שלא ניתן לומר שילד בריא הוא נזק (וקבעו רק שההורים זכאים לפיצוי לא גבוה בגין "פגיעה באוטונומיה") וחלקם קבעו שהתקיימה עוולה נזיקית, ואף חייבו את המוסד הרפואי לשלם הוצאות גידול הילד עד הגיעו לגיל 18, אך מתוך הטיה שילדים בריאים הם שמחה, לא נתנו פיצוי להורים בגין כאב וסבל, בשל העובדה שחייהם נהפכו על פניהם.

לפחות בישראל, לא נעשתה אבחנה מה הסיבות לחוסר הרצון להולדה:

האם זה רצון קבוע? האם זמני? או האם עם בן הזוג הספציפי? האם בגלל שהורים אומרים לעצמם שאין להם אמצעים כלכליים ולכן לא רוצים להביא ילד לעולם (ועכשיו המעוול "חייב" אותם לגדל ילד בסכומים נמוכים)? האם בגלל שההורים חששו להוליד ילד – רצוי מאוד – בגלל שהם חששו שיהיה חולה במחלה גנטית, ביצעו קשירת חצוצרות שנכשלה, אבל לאחר מכן נולד ילד שאינו חולה?

להרחבה ראו אסף פוזנר, עוולות טרום לידתיות: הילד הרצוי והילד הבלתי רצוי (הוצאת נבו, 2019).

עילה נזיקית
צילום: pixabay

שתפו:

מאמרים נוספים:

לייעוץ ראשוני מלאו פנייה ואנו נתקשר אליכם בהקדם

מוקד משפטי לסיוע לנפגעי אסון מירון

דילוג לתוכן