הדין הישראלי עוצב במידה רבה מתוך השיח שבין האקדמיה לפרקטיקה. כנס זה, שנערך באוניברסיטה העברית, חוגג את פועלו של ד"ר אסף פוזנר ומנגיש את סוגיות הליבה של דיני הנזיקין והרשלנות הרפואית כפי שהן נראות מכיסא השיפוט ומספסלי המחקר
כבוד השופט פרופ׳ אלכס שטיין
על נטל ההוכחה בדיני נזיקין
בהרצאתו המרתקת, עוסק כבוד השופט פרופ' אלכס שטיין בסוגיית פגיעה באוטונומיה ומתן הסברים מספקים לחולים. השופט שטיין דן במונחים של מתן הסברים לפי חולה סביר ורופא סביר, המצב החוקי בישראל והתפתחות הדין בארצות הברית – תחום שבו ד"ר אסף פוזנר נחשב לאחד עורכי הדין המשפיעים ביותר בישראל.
נקודת השיא של ההרצאה נוגעת ב"פורמליזציה של חובת הגילוי". השופט שטיין מבקר את התהליך שבו הסכמה מדעת הופכת לחתימה טכנית על טפסים, ומדגיש את החשיבות של שיח אמיתי ואנושי בין רופא למטופל.
פרופ׳ יששכר רוזן צבי
פירוש חוזים, וודאות ושיקול דעת שיפוטי
בהרצאה נוקבת ומעוררת מחשבה, מנתח פרופ' יששכר רוזן-צבי את הכשלים המובנים בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות. לטענתו, הרפורמה יצאה לדרך ללא בסיס תיאורטי או מחקר אמפירי, תוך ניסיון שגוי לכפות אחידות ("One size fits all") על הליכים משפטיים שונים בתכלית. דרך ביקורת חריפה על התרבות המשפטית בישראל, פרופ' רוזן-צבי מסביר מדוע הבעיה מעולם לא הייתה בתקנות הישנות (שלדבריו "היה בהן הכל"), וכיצד שינוי הכללים הכתובים אינו יכול לרפא חולשות בניהול ההליך השיפוטי.
ד״ר אפי צמח
פירוש חוזים, וודאות ושיקול דעת שיפוטי
המתח שבין לשון החוזה לבין נסיבות כריתתו ("הלכת אפרופים") ממשיך להסעיר את עולם המשפט הישראלי, גם לאחר תיקון מס' 3 לחוק החוזים. בהרצאתו המרתקת, מציג ד"ר אפי צמח ניתוח ביקורתי של התיקון לחוק, אשר נועד להגביר את הוודאות העסקית ולצמצם את שיקול הדעת השיפוטי. דרך מחקר אמפירי ייחודי שבחן מאות משפטנים, חושף ד"ר צמח נתון מפתיע: גם תחת החוק החדש, הרוב המכריע של המשפטנים נוטה לסטות מהלשון הכתובה והמפורשת של החוזה, כאשר היא מתנגשת עם נסיבות סותרות או עם תחושת צדק והוגנות. מסקנתו היא שניסיון המחוקק לכפות פשטות ואחידות על עולם החוזים המורכב, נידון לכישלון.
פרופ׳ איל זמיר
על משפט, צדק, מתן נימוקים ובינה מלאכותית
האם בינה מלאכותית יכולה להחליף שופטים בשר ודם? וכיצד משפיעה החובה לנמק פסק דין על ההכרעה השיפוטית? בהרצאתו המרתקת, מציג פרופ׳ איל זמיר ממצאים ממחקר אמפירי חדשני שבחן את הפערים בין קבלת החלטות של מאות משפטנים אנושיים לבין אלו של מודלים מובילים של בינה מלאכותית (כגון Claude, ChatGPT ו-Gemini). הממצאים המפתיעים חושפים כיצד בני אדם מאזנים באופן טבעי בין הכלל המשפטי היבש לבין תחושת הצדק וההוגנות, בעוד שהבינה המלאכותית נוטה לפסיקה דיכוטומית ומכנית לחלוטין. הרצאה מעוררת מחשבה שמעמידה בסימן שאלה את היתרונות של ה״אחידות״ וה״ודאות״ שמציעות המכונות, ובוחנת לאן באמת צועד עולם המשפט.
פרופ׳ דפנה לוינסון-זמיר
גורם המרחק בצעדים
האם לנפגע משנה מי משלם לו את הפיצוי הכספי, כל עוד הכסף נכנס לחשבון הבנק? מתברר שהתשובה היא כן, ובאופן מובהק. בהרצאתה המרתקת, מציגה פרופ' דפנה לוינסון-זמיר מחקר אמפירי חדשני (שנערך בשיתוף עם פרופ' אילנה ריטוב) הבוחן את "גורם המרחק" במתן סעדים משפטיים. המחקר חושף כי גם נפגעים וגם פוגעים מעדיפים באופן גורף "סעד ישיר" (פיצוי שעובר ישירות מהמזיק לניזוק) על פני "סעד דרך צינור" (פיצוי המועבר דרך גורם שלישי, כמו חברת ביטוח או רשות מדינתית). הסיבה: סעד ישיר נתפס ככזה שמרפא טוב יותר את הפגיעה, משדר כבוד הדדי, יוצר תחושת אחריות אמיתית ומשקם את מערכת היחסים. הרצאה המעניקה זווית פסיכולוגית-משפטית ייחודית, ומציעה נקודת מבט חדשה על האופן שבו אנו מנסחים פשרות ופסקי דין.
עו״ד אלי פילרסדורף
אי שימור פריון - האם עילת תביעה?
בעידן שבו הרפואה המונעת תופסת מקום מרכזי יותר ויותר, שאלת האחריות של הרופא מתרחבת גם לתחומים רגישים ואישיים במיוחד. בהרצאה מרתקת זו, מנתח עו"ד אלי פילרסדורף פסק דין תקדימי של בית משפט השלום בבת ים, אשר הטיל אחריות על רופאי משפחה, רופאי נשים ואנדוקרינולוגים בגין אי-יידוע מטופלת, בת 30 עד 35, על האפשרות להקפאת ביציות מטעמים סוציאליים. עו"ד פילרסדורף סוקר את התפתחות הדין בסוגיה, מציג את החוזרים הרלוונטיים של משרד הבריאות, ומעלה שאלות נוקבות על גבולות האחריות הרפואית: האם ראוי להטיל חובה גורפת על כל רופא ליזום שיחה על שימור פוריות? והאם בתי המשפט צריכים לשמש כמנגנון לעיצוב מדיניות רחבה בתחום כה רגיש?
פרופ׳ (אמריטוס) ישראל גלעד
אוטונומיה
בשנת 1999 הגיח לעולם המשפט הנזיקי מושג חדש, "פגיעה באוטונומיה" (הלכת דעקה), שהעניק פיצוי סמלי של 15 שקלים בלבד. בחלוף השנים, התפתח המושג הזה לממדים של "סוס פרא", המאפשר לתובעים לקבל פיצויים משמעותיים גם כאשר לא נגרם להם שום נזק גופני אובייקטיבי, אלא רק בשל הפגיעה בחופש הבחירה שלהם (למשל, טיפול רפואי מוצלח שניתן ללא הסכמה מדעת מפורשת).
בהרצאה נוקבת ומרתקת מתוך כנס הפקולטה לכבוד ד"ר אסף פוזנר – אשר נכתבה על ידי פרופ' ישראל גלעד והוקראה על ידי עו"ד נתנאל פוזנר – מוצגת ביקורת חריפה על הרחבת האחריות הזו. פרופ' גלעד טוען כי הפסיקה העכשווית של בית המשפט העליון יצרה עיוות בדיני הנזיקין, המעמיס על בתי המשפט וגורם להרתעת יתר של רופאים ויצרנים.
פרופ׳ משה גלברד
התיישנות עילת הקיפוח בחוזים אחידים
פרופ׳ רועי גילבר
תביעות בגין הולדה בעוולה: האם על בית המשפט להתחשב ברקע התרבותי של תובעים
