רשלנות ניתוחית. מה זה בכלל? כל ניתוח אשר אנו מבצעים במהלך חיינו כרוך בסיכויים- סיבוכים לפני ביצוע הניתוח, סיבוכים במהלך הניתוח וסיבוכים לאחר הניתוח. בחלק מהמקרים נפגע החולה בשל רשלנות ניתוחית. קבלו מדריך מסודר של משרד עורכי הדין פוזנר להבנת משמעות רשלנות ניתוחית ולניתוח עבירת רשלנות.
ניתוח עבירת רשלנות
מחקריים רפואיים מראים כי מדי שנה כתוצאה מניהול רשלני בכל שלבי הניתוח נפגעים ומתים אנשים. במקרים רבים פגיעות אלו יכלו להימנע. זאת אם היו נוקטים במספר פעולות פשוטות.
רשלנות רפואית ורשלנות ניתוחית מוגדרת במצבים כאלה. כאשר קיימת סטייה מהנורמות המקובלות של טיפול רפואי סביר.
כלומר, לכל ניתוח יש סיכונים אשר אנו מודעים אליהם בעת כניסתנו לחדר הניתוח. ובעת החתימה על טפסי הסכמה מדעת. אולם אין בכך כדי להצדיק סיבוך ניתוחי אשר נבע מחוסר תשומת ליבו וחוסר מקצועיותו של הרופא המתרשל.
מן הראוי לציין שבהתייחסות לטיפול רפואי סביר. לא בהכרח מדובר בטיפול רפואי "מקובל". ולעיתים (אם כי נדירות) בית המשפט מחליט שגם טיפול מקובל הוא לא סביר.
בסיבוכים הנובעים מרשלנות רפואית. התובע יצטרך להציג ראיות שמלמדות על כך שהטיפול שקיבל בזמן הניתוח, לאחריו או אף בשלב טרום הניתוח היה ברמה שאינה סבירה.
נחלק את דוגמאות הרשלנות לשלשה: טרום ניתוח, מהלך הניתוח ופוסט הניתוח.
רשלנות לפני הניתוח:
אי- חתימה על טפסי הסכמה מדעת: טפסים אלו הינם משמעותיים ביותר. זאת כדי לוודא כי אכן המטופל מסכים לניתוח ומודע לסוג הניתוח שמבוצע. במיוחד במצבים בהם לא קיימת סכנת חיים מיידית. למעשה לא קיימת שום הצדקה שלא להסביר למטופל מה יבוצע בגופו בעת היותו בהרדמה. הסבר זה יש לתת בלשון מובנת. ובזמן שיאפשר למטופל להחליט אם הוא מעוניין בו.
זיהוי שגוי של המטופל או סוג הניתוח: לפני כל ניתוח נדרש הצוות לוודא את פרטי הניתוח ואת פרטי המנותח פעולה בסיסית אשר נקראת בשפה הרפואית כ- time out.
במקרים בהם לא נעשה הווידוא כראוי הרי שיש בכך רשלנות חמורה ביותר הן מצד פגיעה בבריאותו של המטופל והן בשל הפגיעה באוטונומיה.
זיהוי לא נכון של האיבר המנותח (למשל ניתוח עין או רגל של הצד הבריא)- הרופא צריך לסמן לפני הניתוח את האזור הניתוחי ולוודא עם המטופל איזה איבר ינותח.
לפיכך, סטייה מנורמה זו וניתוח באיבר הבריא במקום זה החולה מהווה פעולה רשלנית אשר יכולה לגרום לנזקים עצומים למטופל.
רשלנות במהלך הניתוח\ניתוח עבירת רשלנות:
פגיעה באיברים חיוניים– פגיעה ברקמת המוח במהלך ניתוח מחיצת אף, או פגיעה בכלי דם משמעותיים (כגון פגיעה באבי העורקים) אשר יכולים לסכן את חיי המטופל. פגיעה בכבד במהלך ניתוח כיס מרה או פגיעה בלבלב בזמן ניתוח כיס מרה, או פגיעה בכל איבר אחר אשר פוגעים באיכות חייו ובריאותו של המטופל.
במקרים של השארת גופים זרים בתוך גופו של המטופל. קיימים מקרים כאלו במציאות, אשר מהווים רשלנות חמורה ביותר, שכן מצופה מהרופא לבצע סקירה מעמיקה לפני סגירת החתך הניתוחי. בהתאם להוראות משרד הבריאות השארת גוף זר הוא בגדר "אירוע בל יקרה", היינו אפס סובלנות לטעויות.
מקרים של רשלנות לאחר ניתוח:
חלק משמעותי מהצלחת הניתוח הינו ניהול ראוי ונכון של המטופל לאחר הניתוח. זאת כדי לדאוג לריפוי הפצע ולמנוע סיבוכים לאחר הניתוח.
לפיכך ייתכן טיפול רשלני וזיהוי מאוחר של דלקת פוסט ניתוחי, פרופורציה (חור) או בקע אשר יכול לסכן את חיי המטופל.
שחרור מוקדם- לאחר ניתוח בית החולים והרופא נדרשים להעריך את מצב בריאותו של המטופל. על מנת כדי לוודא כי הוא יכול להמשיך את שיקומו בביתו בצורה הטובה ביותר.
במקרים בהם מתרשלים הצוות הרפואי ומשחררים את המטופלים מוקדם ולא לפי ההנחיות הרפואיות הקיימות בספרות.
התנהגויות מעין יכולות להוביל למצב שבו המטופל יכול להיפגע בצורה משמעותית כתוצאה מדמם, קריש או זיהום אשר לא ינוהל עם טיפול תרופתי ראוי.
למידע נוסף בנושא רשלנות רפואית לחצו כאן
